פסק דין תקדימי שניתן לאחרונה בבית המשפט המחוזי בפתח תקווה. פסק הדין בע"א 45253-03-10 לבוביץ' נ' רונן, מבהיר כי אדם שהתלונן כנגד כלב שלא כדין, יואשם בהוצאת לשון הרע ויחויב בפיצוי.
מה היה המצב לפני הפסיקה?
בעבר, כל מי שרצה לפגוע בשכן שלו או בסתם אדם כלשהו היה פשוט מתלונן שהכלב שבבעלות השכן נשך או שרט אותו. גם אם לא היו ממש סימני נשיכה, גם אם היה ברור שהכלב מחוסן כנגד כלבת וגם אם לא הייתה ודאות שאכן הייתה נשיכה, בכל מקרה לשכת הבריאות בתיאום עם הרשות הוטרינרית הביאה לתפיסתו של הכלב וכליאתו.
במקרים רבים המקום בו הוחזק הכלב לא התאים להחזקת בעל חיים, בטח לא להחזקת חיית מחמד המורגלת לתנאים של בית.
עד לאחרונה, לאלה שפיברקו תלונות כדי להתנקם בשכנים שלהם לא היה ממה לחשוש. פקודת הכלבת אינה דורשת רמת הוכחה כלשהי כי אכן היה מגע בין המתלונן לבעל החיים. כך גם אין בחוק התמודדות כלשהי עם האפשרות של תלונת שקר. מבחינת המתלונן כל שעליו לדעת היא כתובתם של בעלי הכלב ולספר סיפור מצוץ מן האצבע. את השאר תעשה בשבילו מדינת ישראל בדרך השמורה למשטרים אפלים.
מה הסיפור שהוביל לפסיקה החדשה?
הכל החל לפני קצת יותר משנתיים כאשר מר יוסף רונן, אחד השכנים בבניין מגורים בעיר חולון, פתח במסע נקם נגד גב' לבוביץ. הסיבה לכך, גב' לבוביץ' חברה בוועד הבית אשר הכריח את מר רונן לפנות את חפציו מן המקלט המשותף בבניין מסע הנקם של מר רונן כלל, בין היתר, תקיפה, גניבה, פגיעה בפרטיות, לשון הרע, תלונות כוזבות והליכי סרק בבתי המשפט השונים.
באותה התקופה היו לגב' לבוביץ' שלוש כלבות גזעיות ועדינות במיוחד מגזעי גולדן רטריבר ורטריבר חלק שיער. כלבות אלה זכו במספר רב של תחרויות כלבים לאומיות ובינלאומיות ובכלל היו אהובות ואהודות על אנשי השכונה. מר רונן בחר לעשות שימוש בכלבות אלה בכדי לפגוע בליבה של גב' לבוביץ'.
בשעות בוקר יום 25.02.2008, כעסו של מר רונן היה גדול במיוחד. זה היה המועד האחרון שהוקצב למר רונן לפנות את מקלט הבניין. מר רונן החליט לנצל הזדמנות זו וטען כי כלבתה של גב' ליבוביץ', כלבה קשישה בצבע בז', נשכה אותו בשוק רגלו הימנית.
לאור הפגיעה והנזקים שנגרמו לגב' לבוביץ' מתלונותיו השקריות של מר רונן, הוגשה תביעה לבית משפט השלום בראשון לציון בת.א. 797/08 ליבוביץ' נ' רונן, בין היתר בגין הוצאת לשון הרע ועוגמת נפש. תביעה זו הובאה בפניו של השופט רפי ארניה מבית משפט השלום בראשון לציון. בפסק הדין מצא השופט ארניה כי תלונתו הכוזבת של מר רונן מהווה הוצאת לשון הרע ופסק כי על מר רונן לפצות את גב' לבוביץ' בסכום כולל של 44,176 ₪.
בית המשפט המחוזי פסק כי יש מקום לפצות את גב' ליבוביץ' פיצוי נוסף בגין עוגמת הנפש שנגרמה לה לאור התנהלותו של מר רונן ונפסקו 20,000 ₪ נוספים על הסכום שנקבע בבית משפט השלום.
כיצד פסק הדין הזה משנה את המצב הקיים?
בפסק הדין יש מסר ברור לכל אלה אשר עלולים לחשוב על הגשת תלונת כזב נגד כלב בכדי לפגוע בבעליו.
כעת מדובר בפסק דין של בית משפט מחוזי שקבע בפועל כי ניתן לתבוע בלשון הרע מי שמגיש תלונת כזב בגין נשיכת כלב. כמו כן קבע בית המשפט המחוזי כי ניתן לתבוע פיצוי נוסף ובסכום לא מבוטל בגין עגמת נפש אשר נגרמה לבעלי הכלב .
השורה התחתונה:
אם נפגעתם מתלונה כוזבת על הכלב שלכם ממישהו אשר מעוניין לפגוע בכם, אל תוותרו. הפסיקה עומדת לטובתכם.
רק בדרך זו נצליח למגר את התופעה הנלוזה הזו- של שימוש ציני בפקודת הכלבת, שימוש ציני בפחד מנשיכה וכלבת, כדי לפגוע באנשים תמימים, בעלי כלבים רגועים ובריאים. אספו את כל הראיות האפשריות אשר מעידות כי לא הייתה נשיכה ותתבעו, אל תוותרו.
*המאמר הוא עריכה של חיבור מאת: אביב אילון, עו"ד, ייצג את גב' לבוביץ'.
