סימבה ופיסטוק

שמי בת אל, ואני לקוחה במרפאה של ד"ר מלצר, או יותר נכון החתולות שלי סימבה ופיסטוק כהן, הן הלקוחות המושבעות של המרפאה לחיות.

רציתי לשתף את צוות המרפאות ואת שאר הלקוחות  בסיפורן של "פיסטי" ובימבה"-(שמות חיבה ).
ראשית, בחרתי 2 תמונות לכל חתולה, שמייצגת הכי טוב את האופי שלהן.

והסיפור מתחיל כך:
לפני החתולות המקסימות האלו, אימצתי חתולה בשם מונה מעמותת "תנו לחיות לחיות",
אך לצערי, היא לא נשארה איתי לאורך זמן מכיוון שהתגלה אצלה צהבת ונאלצנו להרדים אותה.
היא הייתה אצלנו חודשיים, והספיקה להותיר אצלי ואצל משפחתי חור גדול בלב,
ולכן החלטנו להכניס למשפחה עוד חתולה כמה שיותר מהר. 

את היום שבו לקחנו את החתולות, אני לעולם לא אשכח-08.10.04-שבוע אחרי הרדמת מונה,
חזרנו לעמותה, ונפלנו על יום אימוץ מטורף, כל הסלבריטאים היו שם, אני לא זוכרת בדיוק איך קראו לאירוע הגדול, אך היו שם המון אנשים והמון מפורסמים עם מטרה אחת-לאמץ כמה שיותר. 

10 דקות אחרי שהגענו לשם, הגיעה מתנדבת עם קופסאת קרטון ענקית,
עם המון יללות של גורים קטנים, אני ואמי ז''ל, הסתקרנו מאוד, לדעת מי מיילל ככה בצורה שוברת לב,
המתנדבת פתחה את הקופסא וכמעט התחילה לבכות-היא אמרה בקול כעוס "את הגורים התמימים האלו הבעלים זרקו לרחוב כמה ימים אחרי שהאמא המליטה אותם",
את הגורים היא הביאה מרמת הגולן-לדבריה-, והם היו 4 נקבות וזכר אחד.

את סימבה-המנומרת/מקושקשת-ישר הרמתי ואמרתי "זאת שלי", ולא הסתפקתי בכך,
התחננתי לאמא שלי ז''ל לקחת עוד גור או שניים, ואחרי בכי וקיטורים, הצלחתי לכבוש את ליבם של הוריי
 לעוד גור אחד-לפיסטוקית הקטנה והלבנה שלי. עד היום לבי יוצא אל שאר הגורים,
חושבת מה עלה בגורלם, ובדבר אחד אני בטוחה- שהחתולות שלי חיות כמלכות קטנות.

עם הזמן שמנו לב לאופיין השונה של פיסטוק וסימבה- פיסטוק מאוד אוהבת להתכרבל בתוך שמיכות,
ולישון על מתקן השריטות שלה, מטורפת על חיבוקים והתחנפויות ותמיד מזכירה לנו למלא את קערית האוכל
כמעט כל שעה עגולה. פיסטוק הייתה מאוד קשורה לאמא שלי ז''ל, ובעקרון היא הרגישה הכי בטוח לידה,
אך  לצערנו אמי חלתה בסרטן לפני 3 שנים ונפטרה, לא אנחנו ולא החתולות התאוששנו מכך,
ומאז פיסטוק פחות מתחברת לאנשים...

סימבה מאוד אוהבת אקשן, מתעדכנת כל כמה דקות מול החלון בחדר, מה קורה בחוץ ומנסה להביע דעה עם יללות מאוד מתוקות. בנוסף, היא אוהבת לרוץ ולקפץ בבית ולנסות לשבור כל דבר אפשרי :) 

עם הזמן, סימבה התקרבה אליי בצורה מדהימה. כשאני לא בבית היא בדרך כלל ישנה ועצובה וכשאני מגיעה היא "מתעוררת לחיים" כך מספרים בני המשפחה.

סימבה אוהבת לישון איתי כל לילה, ותמיד מחפשת חיזוקים ממני כמעט בכל צעד שהיא עושה ומשתדלת להיות כמה שיותר קרובה אליי, ואני אליה.